מתחת למרחבים הירוקים של פארק צ׳ארלס קלור וסביבתם, על חוף הים בין תל אביב ליפו טמון מזה 50 שנים סוד.

"אני רוצה להישיר מבט אל העבר שתמיד מעורב בהווה שלנו, "יזכור למנשייה" מנסה לפעול כנגד ההשכחה, המחיקה, ההסתרה וההכחשה הטמונים באידאולוגית השלטון והכוח"

 

• יום ו' 23/11 בשעה 14:00
• שבת 24/11 בשעה 17:00
• יום ב' 26/11 בשעה 20:00
• יום ג' (שלישי בשלייקס) 27/11 בשעה 13:00
• יום ו' 30/11 בשעה 12:30

תחת כרי הדשא, מגרשי האספלט ובתי המלון קבורה שכונת מנשייה שעברה גלגולים שונים במאה השנים האחרונות. 

מנשייה, למי שלא הכיר, היה רובע מעורב בצפונה של יפו שהוקם בסוף שנות ה 70 של המאה ה-19  ואשר נכבש ע"י האצ"ל, נהרס בחלקו במלחמה ב- 1948 ונמחה מעל פני האדמה בשנות ה- 70 של המאה העשרים.

ב-1948 ארגון האצ"ל הרס חלקים מהשכונה במטרה לפתוח ציר גישה לכיבוש יפו, ותושביה הפלסטינים נמלטו. בעוד אלה בורחים, פליטים יהודים מאירופה וצפון אפריקה נכנסים אל הבתים הנטושים ומקימים בהם את ביתם. אך כבר בשנים אלו הגתה עיריית ת"א את תכניתה הגרנדיוזית להפוך את השכונה למרכז העסקים הגדול של ת"א, שיהווה מקף המחבר בין יפו לת"א המתפתחת. בשנות ה- 70 החלו ליישם את התכנית. העירייה פינתה את התושבים, הרסה את הבתים, וקברה את שרידיה של השכונה תחת מרבדי הדשא, הבטון והאספלט.

"יזכור למנשייה" הוא דיוקן של מקום שנבנה מתוך שוטטות והתבוננות ומפקיד את הזיכרון ואת העדות בידי הנשים שנולדו בה או גדלו בה;

בסרט ענת אבן מתייחסת למקום היסטורי זה כאל במת תאטרון. היא הזמינה אל הפארק ״שחקניות״ שיש להן תפקיד מרכזי בפרק זה בהיסטוריה שלנו; יהודיות ופלסטיניות שנולדו או גדלו בשכונה, אך יום אחד נאלצו לעזוב, לברוח או להתפנות, כל פעם בעקבות צרכיו השונים של השלטון. הן מגיעות עם בני משפחתן, חלקן בפעם הראשונה אחרי 60 שנה, לפיקניק במחוז ילדותן, כאן הן נולדו וגדלו. הן משוטטות נבוכות ומבולבלות על מרחבי הדשא הירוקים, מנסות לגלות היכן עמד ביתן. הן "הנשאיות" של סיפור העבר ובקולן נחשף המקום שכוסה שכבות שכבות, – ספורה של שכונת מנשייה. 

"אני רוצה להישיר מבט אל העבר שתמיד מעורב בהווה שלנו, "יזכור למנשייה" מנסה לפעול כנגד ההשכחה, המחיקה, ההסתרה וההכחשה הטמונים באידאולוגית השלטון והכוח"

 

ענת אבן, בימאית תסריטאית ומפיקה מוערכת, יוצרת סרטים בעלי אמירה נוקבת. זוכת פרס אמנות הקולנוע מטעם משרד החינוך והתרבות,  זוכת פרס לנדאו מטעם מפעל הפיס. בין סרטיה: ״דודא״, ”אסורות”, "אחרי הסוף", "מקדמות", "שבת בג'נין”, ועוד.

קו-פרודוקציה ישראלית צרפתית.

מפיקים: Rouge Productopns  ז׳אן ביגו, ענת אבן

תסריט ובימוי: ענת אבן

צלם: דניאל קדם    מקליט: חזי דוידיאן    מוסיקה מקורית: אלי שרגורודסקי DJ.E

עורכות: יעל ביטון, טל שפי

הופק בסיוע: CNC, קרן קולנוע צרפתית, קרן מקור, מועצת התרבות-מפעל הפיס, קרן משפ' אוסטרובסקי.

השתתף בפסטיבל דוקאביב.