עוברים את פסח עם שיווי משקל

לפני כשבועיים הוזמנתי ל"ארוחת פסח" מוקדמת, ע"מ לחוות את התהליך שעוברים המשתתפים במסגרת הליווי של "שיווי משקל".

כולנו יודעים שפסח נחשב ל"חג ההשמנה" – אוכלים המון וכל הזמן ולא בדיוק את הדברים הכי דיאטתיים…

ואחרי החג מתייפחים ש"העלנו 2-3 ק"ג במהלך החג", המקרה הטוב….

בשיווי משקל טוענים שניתן לאכול הכל (!), ועדיין, לשרוד את פסח ללא השמנה.

קצת על "שיווי משקל":

מרכז שיווי משקל הוא מרכז לטיפול בתזונה ששיטתו – נון דיאט.
גישת שיווי משקל, נתמכת בשנים ארוכות של ניסיון ותוצאות מוכחות בארץ ובחו"ל.
הגישה מהווה פריצת דרך אמיתית להשגת המשקל הרצוי ושמירה עליו לאורך זמן.

השיטה הנהוגה בשיווי משקל, פותחה וקודמה ע"י לילי רוזן ונדיה גרינשטיין-כהן.
לילי ונדיה הן בהכשרתן, דיאטניות קליניות מוסמכות עם ניסיון מקיף של כ- 20 שנה
בטיפול ובהדרכה של אנשים עם עודף משקל, בעיות בדימוי גוף והפרעות אכילה.

נון דיאט – אפשר ומותר לאכול הכול ולרדת במשקל
סוד הירידה במשקל אינו דיאטה תקופתית. שיטת נון דיאט מבית שיווי משקל מלמדת לזהות תחושות רעב ושובע: לאכול כשרעבים ולעצור כששבעים. אפשר ומותר לאכול הכול, ויחד עם זאת לרדת במשקל.

התזונה בשיווי משקל עובדת בשיטת נון דיאט
שיטות מוכרות רבות לירידה במשקל דומות זו לזו: בדרך כלל גישתן קובעת מה מותר ומה אסור לאכול, מלמדת כיצד "לחסוך" בקלוריות, נסמכת על פירמידת המזון המפורסמת ועוד דברים ברוח זו, אשר תוצאותיהם – למרבה הצער – אינן עומדות במבחן הזמן.

השיטה בשיווי משקל שונה – שיטת הנון דיאט פשוט מלמדת לאכול. לאכול הכל, ממש הכל. לחזור לאכילה ספונטאנית, המבוססת על זיהוי תחושות הרעב והשובע שלנו – תחושות שהן חלק ממנגנונים בסיסיים, שנדמה שנשכחו מאיתנו עם השנים: לאכול כשרעבים, ולעצור כששובעים.
על פי שיטה זו אין שום הגבלה על סוגי המאכלים, וההכוונה היא לאכול מאכלים שהם משביעים ומספקים. 

אין מה לפחד מאוכל – אוכל אינו משמין!
לשאלה 'אז איך יורדים במשקל?', התשובה היא: כשאנחנו שיודעים כיצד לעצור בשובע ולחוש סיפוק מהאוכל – אנו אוכלים באופן טבעי את הכמויות המתאימות לנו באותו הרגע. אחד המשפטים שבאי מרכז שיווי משקל שבים ואומרים הוא: "פשוט לא האמנתי שלא בא לי לאכול את כל פרוסת  העוגה. לא כי אסור. יכולתי – אבל פשוט לא בא לי".

האוכל אינו אויב
רבים מהגברים והנשים שלהם נטייה להשמנה מייחסים לאוכל רגשות ותכונות אנושיות שונות כמו: "זה משמין", "עוגות הן האויב שלי". כמו כן, הם מקיימים עם האוכל מערכת יחסים רגשית ומורכבת: יש שהוא אויב שנוא, ויש שהוא חבר בשעת צער. אלא שאוכל אינו מגיב לרגשות ולמחשבות, והוא אך מזון אליו הגוף מתייחס על פי הרכב אבות המזון הקיימים בו. בשיטת שיווי משקל האוכל שב למקומו הטבעי והמהנה ואינו בבחינת אויב או חבר.

פעילויות המרכז:
טיפולים והדרכות אישיות
סדנאות תזונה
קבוצות הדרכה ולימוד לדיאטנים
השתלמויות למדריכי ספורט

 

מרכז שיווי משקל פועל ממשכנו שבכיכר המדינה,
רחוב ה' באייר 62, תל אביב.

 

 

 


לפרטים נוספים
:  טל' 03-6869997 – www.shivuy-mishkal.co.ilinfo@shivuymiskal.com

אז, כאמור, אנחנו הוזמנו ל"ארוחת פסח" מדומה, במהלכה ליוו אותנו לילי רוזן ודנה גרינשטיין כהן.

בכל שלב של הארוחה (ראשונות, עיקריות, קינוחים), הן אמרו לנו לעצור רגע ולבדוק "מה מידת השובע שלכן?".

להיות ערות בכל שלב לכמה אנחנו באמת עוד רעבות.

וכך בעצם לשים לב מתי אנחנו אוכלות מתוך רעב ומתי אנחנו אוכלות "סתם".

עוד על אכילה מודרכת בשיווי משקל (מתוך מאמר שלהם):

 

אדם רזה יודע מה ומתי הוא צריך לאכול ועושה זאת בהנאה

 

אכילה מודרכת היא ארוחה משותפת בה אוכלים יחדיו וככזו היא מאפשרת למשתתפים בה ולדיאטנית להתבונן בהתנהגויות ודפוסי חשיבה על אודות אוכל ואכילה. הארוחות נערכות במרכז שיווי משקל או במסעדה, והן כלי רב ערך בתהליך שסופו ירידה במשקל.

 

האכילה המודרכת במרכז שיווי משקל באה לתת מענה לנושא ששב ועולה אצל רבים המתמודדים עם תהליך של שינוי בהרגלי אכילה, והוא העובדה שלעיתים קרובות הללו מעידים על עצמם שהתנהגות האכילה שלהם בסיטואציות חברתיות שונה מאשר זו כשהם אוכלים לבד: הם חוששים מ"מה יגידו" אחרים, ואיך הם יראו אם יאכלו בחברתם אוכל שנתפס כ"אוכל משמין". לרוב, הפור בסופו של דבר נופל על אוכל שאינו מספק כלל וכלל – בחירה מתסכלת המביאה בדרך כלל לאכילת יתר.

 

בנוסף, נותנים שיעורי האכילה המודרכת גם לקושי העולה באשר לחוסר האפשרות לקבוע במדויק את כמות האוכל שאדם צריך לאכול בארוחה, ובאמצעות האכילה המודרכת מצטרפים זה לזה שני גורמים משמעותיים בתהליך שתוצאתו היא שינוי התנהגותי וירידה במשקל: הראשון הוא ההתנסות באכילה נכונה על פי שיטת שיווי משקל והשני – הידע התזונתי שאנו כתזונאיות קליניות מומחיות מביאות עמנו. שילובם של השניים בשיעורי האכילה המודרכת מלמד אכילה חופשית ומשוחררת ביחידות וברבים, שמהותה מענה לאינסטינקטים פנימיים בסיסיים של רעב ושובע, ולא מאבק פנימי מתיש והתעסקות טורדנית בשאלות איך ומה לאכול או לא לאכול.

 

בשיעורי האכילה המודרכת נוצרים הן סביבה בטוחה לאכילה חופשית והן תמיכה חברתית, המחזקות את היכולת להטמעת השינויים ההתנהגותיים הנלמדים בהם. בשיעורים המשתתפים לומדים להכיר את הקשר והביטוי של מצבים נפשיים שונים לרעב או לשובע פיזיולוגיים, ולהכריע בין "מה נכון" לאכול לבין "מה אני רוצה" לאכול בזמן אמת וכך – להכיר מהי תחושת שובע אמיתית (וקלות להשאיר אוכל בצלחת גם כשהוא טעים).

וכך, בסופו של דבר, וללא אותו מאבק פנימי או התחבטות – נפתחת הדרך לאכילה בטוחה ומהנה בחברה לצד תהליך אמיתי של ירידה במשקל. 

 והנה כמה טיפים של "שיווי משקל" על איך לא להשמין בפסח:


אפשר להניח את המחשבונים בצד…

השנה לא צריך לספור קלוריות במהלך החגים!

 

כולנו מכירים את חישובי האוכל: ערב חג –  אצל אימא, חמישי בצהריים –  שאריות אצל הדודה, ארוחת שישי – אצל החמה ושבת בצהריים לא נקפח את הגיסה. אז כמה קלוריות זה עולה לי?….

אם החישובים האלה מוכרים לכם – הטיפים להלן מיועדים עבורכם

 

הדיאטניות לילי רוזן ונדיה גרינשטיין ממרכז "שיווי משקל" טוענות שיש דרך אחרת לחיות, אפשר לאכול הכול וליהנות מהאוכל- דיאטה ללא דיאטה. איך עושים את זה? לאכול ולעצור. איפה לעצור? בשובע. נשמע פשוט?

 

החג הזה אוכלים הכל. בוחרים לאכול את מה שטעים ולא מופחת קלוריות. לא מרצים את המארחת ולא מנצלים את ההזדמנות לאכול ולשתות כי מחר מתחילים דיאטה. מפסיקים לספור קלוריות! זה לא עבד לכם עד עכשיו, למה לא ליהנות? נשמע כמו מתכון להשמנה? כמו אישור לזלילה? לא! תאכלו טוב במשך היום, אל תצמצמו או תדלגו על ארוחה רק בגלל שבערב תהיה ארוחת חג. כשתגיעו לארוחה תהיו רעבים אך לא "תמותו מרעב". תבחרו לכם את מה שטעים לכם, את האוכל שאתם אוהבים. תבטיחו לעצמכם שהפעם לא תאכלו שום דבר שלא ערב לחככם, שלא תאכלו רק בגלל שהמארחת טרחה והכינה. לכם מגיע הטוב והטעים ביותר! והכי חשוב, תעצרו כשתרגישו שאתם שבעים בלי קשר לכמות האוכל שעוד נשארה בצלחת, על השולחן, בלי קשר למנות שעוד יגיעו בהמשך הערב, זה הזמן לעצור. להניח את הסכו"ם.

 איזה תחושה נהדרת! לדעת שאכלתם בדיוק את מה שרציתם ונעים לכם בבטן. לא צריך לפתוח כפתור במכנסיים, אפשר לנשום גם בלי זה. הבטן לא מתפוצצת, האוכל לא עומד בגרון.  כן, אפשר היה לאכול עוד, יש עדיין מקום בבטן, אבל אם תתפתו לאכול, זה כבר יהיה יותר מדי.  

אז איך נדע שאנחנו שבעים או במילים אחרות: זה הזמן להניח את הסכו"ם ולהתרכז בשיחות סביב השולחן?

 

התנאים הדרושים:

  • אוכל טעים
  • כמויות מזון נדיבות (לא חסר בארוחת החג)
  • שחרור מדעות קדומות על אוכל. אין משמין, אין מרזה, אין אסור והכל מותר!
  • מפסיקים להתחשבן. לא סופרים קלוריות. לא נקודות ולא מנות
  • שמים על הצלחת את מה שרוצים

 

אופן האכילה:

  • הערב ארוך, המזון מצוי בשפע, לא צריך למהר. אפשר לאכול ברוגע, להתענג על האוכל הטעים ולוותר על מה שלא טעים ולא נראה לכם.
  • לאטום את האוזניים להערות מהסוג הבא: "הבשר הזה ממש משמין", "את אוכלת המון", "את אוכלת מעט", "את נראית טוב….". לתת לנשמות הטובות לדבר עם עצמן. לא להכניס אותן לצלחת שלכם.
  • להתרכז בטעמים.
  • להתרכז בבטן

 

אופן העצירה:

הקדמה: לעצור בשובע דורש כיול עדין בין הכמות שאנחנו צריכים לאכול לבין הכמות שאנחנו רוצים לאכול. התרגול חשוב! מארוחה לארוחה המיומנות הזאת משתכללת ונקודת השובע (כלומר, נקודת העצירה) הופכת ברורה יותר ויותר.

להפסיק לאכול אחרי שאכלתי את הכמות הדרושה לי ולהיות בטוחה שיותר לא אזדקק לאוכל, זה אומר ש:

  • נעים לי בבטן. היא אינה ריקה, אך גם לא מתוחה
  • אני יכולה לאכול עוד אבל אני רגועה ונינוחה, ממש לא חייבת
  • אם אוכל עוד אהיה מלאה מדי, ארגיש מנופחת, מפוצצת
  • אם אוכל עוד אצטרך לפתוח את כפתור המכנסיים
פסח שמח ולא משמין 🙂
הצטרפו לדף הפייסבוק שלי: http://www.facebook.com/Ok.Hadar
מודעות פרסומת

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s