נכון, חזרתי לעשות תואר במדעי המחשב באיחור לא אופנתי בכלל (שזה באופן כללי דבר שמאפיין אותי). אבל זה לא מפליא את מי שמכיר אותי מקרוב, כי הם יודעים שאני אדם מאוד לוגי וריאלי.

מה שהרוב לא יודעים ובטח יפליא אותם יותר, זה שהתחלתי גם ללמוד בסדנה ליצירת סרטים אצל התסריטאית דניאלה דורון, בשיתוף עם הבמאי אבי מלכה בבית הספר למשחק אימפרו.

זה נכון שכבר שנים אני עוסקת בכתיבה, אבל הכתיבה שמאפיינת אותי היא כתיבה תמציתית ועניינית.

לפעמים אני משלבת הומור, שנינות ונסיון אישי, אבל אף פעם לא בונה סיפור שלם סביב המסר.

הפעם זה שונה לגמרי.

כשהציעו לי להצטרף ל"סדנה ליצירת סרטים", שכוללת 12 מפגשים, של התסריטאית דניאלה דורון בביה"ס למשחק "אימפרו", ידעתי שיהיה מעניין ומאתגר, אבל לא ידעתי עד כמה.

הסדנה מכילה שחקנים, שלומדים משחק בביה"ס אימפרו ואנשים שהגיעו ללמוד ליצור סרטים.

מבנה הסדנה הוא עבודה משותפת של שני הסוגים – תסריטאים ושחקנים – בבניית התסריט, אפיון הדמויות, בימוי, ולמעשה בכל התהליך של יצירת סרט קצר מתחילתו עד סופו.

בגלל שאני בחורה מאוד עסוקה, ובנוסף חלק מהסדנה "נפל" לי על תקופת מבחנים (מתמטיקה שפה קשה), שזה בדיוק עכשיו…, לצערי אני לא מצליחה להגיע לכל המפגשים.

אבל מהמפגשים שהייתי בהם, אני יכולה לספר לכם שמדובר בתהליך מרתק בהרבה היבטים.

יצירתיות. כשהגעתי למפגש הראשון, בו נתבקשנו לבנות בסיס לתסריט של סרט קצר, תוך כדי אילוצים מסויימים (הפסקת חשמל כחלק מהתסריט ולוקיישן צילומים אחד), גיליתי פרץ יצירתיות שידעתי שקיים אצלי, אבל לא בכזאת רמה. תוך כדי שיח עם יתר המשתתפים, צפו אצלי עוד ועוד רעיונות שהפכו את העלילה (בראייתי) לעוד יותר מורכבת, מעניינת, מותחת והומוריסטית.

אבל, "אליה וקוץ בה". ה"בעיה" ואולי גם ה"יתרון" הוא שאני לא לבד שם…

ולא תמיד הרעיונות שנתפסים בעיני "גאוניים" וסופר יצירתיים עולים בקנה אחד עם תפיסת העולם של יתר המשתתפים. חלקם חושבים שזה "משעמם", חלקם "צפוי", חלקם "מתוחכם מדי" וחלקם בכלל לא מבינים על מה אני מדברת.

וכאן האתגר הגדול – לדעת להקשיב לאחרים, לדעת לקבל את דעתם ללא שיפוטיות, ולדעת לנסות להסביר את עצמך לא ממקום של התנשאות ("ברור שהרעיון שלי גאוני, אתם פשוט לא מספיק חכמים כדי להבין אותו"), אלא כדי להצליח להגיע לעמק השווה וליצור יחד תסריט מעניין שיספק את כולם.

אין ספק שההתמודדות בסיטואציות מסוג זה הציפה אצלי המון דברים – כמה אני צריכה לעבוד על מידת הסבלנות שלי, כמה אני צריכה לנסות "להכנס לנעלים של אחרים" ולנסות להבין אותם, כמה אינטרקציה עם אנשים שלא בחרתי שיהיו בסביבתי, היא דבר מורכב ומעניין.

מסקנות לבינתיים (הסדנה עוד ממשיכה ואני בשאיפה להצליח להגיע לכמה שיותר מפגשים):

סדנאות מסוג זה יכולות להוציא מאדם הרבה דברים שהוא לאו דווקא מודע שקיימים בו ביומיום.

גם אם אתם לא שואפים להיות תסריטאים ו"להרים" סרט, אני חושבת שסדנה מסוג זה יכולה לפתח אצלכם מאוד את היצירתיות וצדדים נוספים באישיותכם.

בקיצור, צאו מהסרט, כנסו לתסריט 😉

לאתר התסריטאית דניאלה דורון

לאתר ביה"ס למשחק אימפרו

הצטרפו לדף הפייסבוק של הבלוג הדרלינג

הדר אוקנין – בלוגרית לייפסטייל ומשווקת במדיה החברתית