ב- 1.2.2015 נפתחה תערוכה חדשה, שנקראת "על נהרות בבל", במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.

אנחנו הגענו לפני כשבועיים לסיור מודרך, כדי להתרשם מהממצאים הקדומים ומאירי העיניים.

התערוכה היא הראשונה מסוגה בעולם המוקדשת לנושא, פורשת בפני המבקר את סיפור הגלות לכל אורכו, ומציגה מגוון ממצאים וחפצים, הממחישים את ההגליות ואת חייהם החדשים של היהודים בגלות. בעוד שגלות בבל מוכרת לרוב הישראלים, ספק אם רבים ידעו להוסיף פרטים על תקופה קצרה אך מהותית זו בחיי העם היהודי, אשר השלכותיה מלוות אותנו עד היום. ארכיון "אל-יהודו" המוצג בתערוכה חושף לראשונה מידע על תקופה שעד כה לא היה ידוע עליה כמעט דבר, והוא נחקר בימים אלה בידי צוות חוקרים מארה"ב, ישראל וגרמניה. השם "אל-יהודו" הוא שמו של היישוב המרכזי שבו התגוררו גולי יהודה בבבל,  שפירושו באכדית – "עיר יהודה". החוקרים מתארים את ארכיון אל-יהודו כ"מגילות קומראן של תקופת גלות בבל".

עוד בתערוכה: ממצאים ארכיאולוגיים מחורבן ירושלים, ראשי חיצים ואבני קלע ששימשו בקרבות על העיר, כלים ששימשו את אנשי יהודה בעת נפילתה, מכתבים עתיקים המעידים על הניסיונות הצבאיים להדוף את הבבלים, רפליקה מדויקת וייחודית של מנסרת כורש ובה עדות להצהרת כורש המפורסמת, וכן מוצג מרגש במיוחד – תלמוד בבלי שהודפס בגרמניה מיד לאחר השואה.   

באופן יוצא דופן בחרו במוזיאון ארצות המקרא לספר את סיפור החורבן, הגלות והכמיהה לציון –  מהאירועים המשמעותיים והמרכזיים בתולדות העם היהודי – ממקור ראשון, דרך סיפורו של חגי בן אחיקם, צאצא לגולים מירושלים לבבל. חגי הוא בן למשפחה המוכרת היטב ומתועדת על פני ארבעה דורות בארכיון אל-יהודו, והוא ילווה את המבקרים לאורך הגלריות השונות, באמצעות סרטוני אנימציה שנוצרו במיוחד עבור התערוכה.

בין הממצאים בתערוכה, מוצגת התעודה הקדומה ביותר בארכיון אל-יהודו, המהווה את העדות הכתובה הקדומה ביותר המתארת את חיי היהודים בבבל, משנת 572 לפני הספירה – 15 שנים בלבד לאחר חורבן ירושלים. זוהי תעודה אחת מתוך עשרות לוחות האוסף שיוצגו בתערוכה ויספקו בפעם הראשונה מבט רוחבי על אורחות חייהם של היהודים בגלות בבל, יחסיהם עם השלטון הבבלי והמבנה החברתי של יהדות בבל.

 

התיעוד הקדום ביותר למגילת איכה:

את עוצמת האש וההרס בעת חורבן ירושלים ימחיש לבאי התערוכה ממצא מיוחד שנשמר מאותו הזמן – קנקן אשר עקב החום הרב של הבערה 600-800 מעלות צלזיוס, התעוותה צורתו והוא נשתמר כך עד היום.

את התערוכה חותם תלמוד בבלי שהודפס בגרמניה ב-1948, שנים בודדות לאחר השואה וערב הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

לגלות בבל תרומה מהותית וקריטית לעצם התעצבות העם היהודי כעם, התפתחותו התרבותית ותהליך התבדלותו מעמים אחרים שחייו באזור באותה העת. השפעותיו של אירוע זה מלוות את חיינו עד עצם היום הזה: חודשי לוח השנה העברי שהובאו מבבל, התלמוד הבבלי שנכתב בידי צאצאי הגולים, ההיפרדות מיהודה שצרבה את הגעגוע והכמיהה לירושלים בלב התודעה היהודית.

כחלק מהשקפת עולמו של המוזאון, התערוכה אשר מציגה בין היתר ממצאים בני כ-2,500 שנה, נבנתה על פי סטנדרטים טכנולוגיים ועיצוביים שהם חוד החנית של תערוכות היום בישראל, על מנת ליצור חווית מבקר מיטבית – המבקרים יפגשו בכל גלריה את חגי בן אחיקם בסרטוני אנימציה שהוכנו במיוחד עבור התערוכה. חיי היומיום של התושבים יוצגו באמצעות דגם היפותטי של כפר בדרום בבל, והקרנת סצנות מחיי היומיום על גביו.

אמנדה וייס, מנכ"לית המוזאון: "מדובר בתערוכה יוצאת דופן, המתמקדת באחת התקופות הכי משמעותיות לעם היהודי, תקופה קצרה במונחים היסטוריים אך השפעתה והתמורות שהניעה בעם היהודי, תרבותו והתגבשותו כעם לא יסולאו בפז. לכבוד הוא לנו להיות המוזאון הראשון אשר בוחר לעסוק בנושא זה לעומק ולאפשר לציבור להרחיב את הידע שלו על גלות בבל. מאחר וההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה, התערוכה בעלת חשיבות ורלוונטיות לימינו ואני רואה בתערוכה כביקור חובה לכל אדם בכל גיל. כפי שאמר זאת ד"ר אלי בורובסקי, מייסד מוזאון ארצות המקרא – עתידו של המין האנושי מושרש בעברו ורק באמצעות הבנת ולמידת ההיסטוריה שלנו, נוכל לבנות עתיד טוב יותר."

לאתר מוזיאון ארצות המקרא: http://www.blmj.org/

הצטרפו לדף הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/hadar.oknin