לפני כשבועיים יצאנו לסיור בשני מפעלים של חברת "אחוה" – מפעל העוגות ומפעל הטחינה והחלוה של החברה.

שני המפעלים קרובים אחד לשני ובקרוב יאוחדו למיקום אחד.

את פנינו קיבלו יעקב מלאך, מייסד חברת אחוה ובנו יובל, סמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה.

וכמובן, שלל חלוות מסוגים שונים ומגוון עוגיות ועוגות. זה מה שנקרא בוקר מתוק 🙂

קצת היסטוריה

יעקב מלאך נולד בשנת 46 בדרום תל-אביב, גדל בשכונת פלורנטין ולמד בגימנסיה הרצליה.

בשנת 1970, עם שחרורו מהשירות הצבאי בתותחנים, החל לעבוד במפעל הטחינה "אחדות" כעוזר נהג. המפעל היה קטן, 180 מ"ר עם 24 בעלי מניות, והיה בתחושה של סוף דרכו.

המשפחות גדלו והחלו להיווצר ביניהן סכסוכים, אבל כולם אהבו את יעקב, בעל האנרגיות והרצינות, והחלו להטיל עליו סמכויות ותפקידים, עד שלבסוף קיבל הצעה לרכוש מספר מועט ממניות החברה ולהיות חלק מהם. אז החל להתגבש אצלו החלום להיות בעלים של קונצרן מזון גדול.

בשנת 84 רכש מפעל אחדות את מפעל "חלוה אחוה". בעלי המניות החלו להצטמצם ומכל אחד שפרש רכש יעקב את המניות, עד שסיים את רכישת כל מניות ההחברה והפך לבעליה הבלעדיים.

בשנת 87, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, קיבל החלטה להפסיק למכור למגזר הערבי שהווה 25% מנתח המכירות של החברה, ולהתמקד בשווקים בחו"ל.

כיום את מגוון מוצרי החברה, ניתן לרכוש במדינות רבות ברחבי העולם, מאוסטרליה וניו זילנד, דרך דרום אפריקה, מדינות חבר העמים, מערב אירופה ובמרכז וצפון אמריקה.

העסק כולו הועתק מתל אביב למבנה גדול ומרווח באזור התעשייה ברקן וכיום משלים מהלך של מעבר למפעל החדש באריאל המשתרע על פני 16,000 מ"ר ושתי קומות ייצור.

ממפעל קטן שייצר 700 ק"ג חלוה ביום, הפך המפעל למכונת ייצור של 24 טונות חלוה ביום, כלומר טונה לשעה. המפעל עובד סביב השעון ממוצ"ש עד שישי בצהריים, ומלבד חלוה מייצר 20 טונות דברי מאפה ביום, כולם בכשרות הבד"צ.

המפעל משמש סמל ומודל לדו-קיום, כשאת קווי הייצור מאכלסים נשים וגברים, תושבי ישראל ותיקים, עולים מחבר העמים, עולים מאתיופיה, ערבים ישראלים, ערבים פלסטינאים, דתיים, חילונים וחרדים ואף ייצוג הולם לעדה השומרונית. כולם עם חיוך של חדוות יצירה, בתלבושת אחידה ובאווירה נעימה עובדים יחדיו תוך אחדות מטרה ורואים במפעל  עוגן להם ולמשפחותיהם.

יעקב מכיר כל אחד ואחד מעובדיו, על סיפורו האישי, מקפיד לעבוד יחד בקווי הייצור לפחות שעה ביום.

כמי שגדל בשכונות עוני וסייע לפרנס את בית הוריו מגיל צעיר, יעקב מודע לחשיבות של שכר הוגן תמורת יום עבודה.

מאז ועד היום, דוגל יעקב באורח חיים צנוע, כיאה לתעשיין שמכיר כל בורג בקווי הייצור ושבנה את עצמו בעשר אצבעות, ללא גב כלכלי.

הוא מתייצב במפעל עם אור ראשון, במשרדו בן ה – 4 מ"ר. מכיר את משפחותיהם של כל עובדי המפעל ולא מפסיק ליזום, לפתח ולנהל תעשייה ישראלית לתפארת.

כציוני, יעקב מקפיד להעניק עדיפות ברכישת חומרי גלם ומוצרי אריזה מהתעשייה הישראלית.

האפיון המדויק ביותר של יעקב הוא דבריו: "אני אדם עני המחזיק בחברה עשירה".

במפעל עובדים לצידו של יעקב שני בניו, יובל ומיקי, יובל כסמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה ומיקי כסמנכ"ל הכספים. כולם מתגוררים בעיר נס-ציונה.

אז אחרי שלמדנו את הרקע והכרנו את האנשים, יצאנו לסייר בשטח.

והשטח כ"כ נעים…

התחלנו בסיור במפעל העוגות, שמתמקד בתקופה זאת באוזני המן, לרגל פורים הקרב.

אבל לא רק באזני המן עסקינן…המפעל מייצר עוד מבחר רחב של עוגות ועוגיות שהטריפו לנו את בלוטות הריח והטעם.

 

משם נסענו למפעל הטחינה והחלוה הסמוך וקיבלנו הסבר מפורט על תהליך הכנת הטחינה והחלוה מתחילתו עד סופו.

הנה סיפור התהליך בתמונות…

פה נגמר תהליך הכנת הטחינה ומתחיל תהליך הכנת החלוה, שחלק נכבד ממנו הוא בעבודת יד, מכיון שעליו להיות מדויק בזמן ובצורת הערבוב.

וחוזרים למכונות..

 

וזה תהליך הכנת החלוה בוידאו:

ערן ברקאי, מנהל אבטחת האיכות בחברת אחוה, מספר על יתרונותיה הבריאותיים של הטחינה:

"שלא בצדק, הטחינה היא אחותו הפחות פופולארית של החומוס. דווקא היא מלאה בערכי בריאות תזונתית, כולל רמות גבוהות של סידן ופיטוסטרולים המסייעים להורדת הכולסטרול "הרע". היא מומלצת לאכילה יומיומית על ידי דיאטנים, כמובן בכמות מדודה. התנאי הוא שמדובר בטחינה איכותית. איך ניתן לזהות אחת כזאת?

חברת אחוה, המתמחה בטחינה ובחלווה, מלמדת כיצד מזהים טחינה איכותית וכזאת שאינה:

1. טחינה מיוצרת ע"י טחינת זרעי שומשום. זרעי השומשום עשירים בחלבון, סידן, ויטמינים מקבוצת B וחומצות שומן בלתי רוויות. מרבית חומצות שומן אלה, החיוניות לבריאות האדם, משתייכות לקבוצת אומגה 6 וחלקן לאומגה 9. הסידן חשוב לבניית העצם. הברזל חשוב לשמירה על רמת ההמוגלובין בדם. בנוסף, הטחינה מכילה אנטי-אוקסידנטים, העוזרים לנקות תוצרי לוואי מזיקים הנוצרים בתהליכי החמצון בגוף.
2. השומשום גדל בתרמילים, בדומה לאפונה. התרמילים נקצרים ומונחים במקום גבוה. בזכות חום השמש, התרמיל נפתח וזרעי השומשום נערמים על גבי האדמה. הסיסמה מסיפורי עלי באבא "Open sesame" מציגה את אופן גידולו.
3. טחינה משומשום מלא היא טחינה שנטחנת עם קליפת הגרעין. היא מרירה מעט, צבעה כהה יותר מטחינה רגילה, אך מכיוון שמרבית הויטמינים והמינרלים מצויים בקליפת הגרעין, היא נהנית מתכולת וויטמינים ומינרלים גדולה משמעותית ומכמות נכבדת של סיבים תזונתיים. סיבים תזונתיים תורמים לשיפור תהליך העיכול. טחינה אורגנית משומשום מלא נקראת לרוב חמאת שומשום.
4. כאשר הטחינה לבנה מידי זה מעיד על שימוש בכימיקלים להלבנה.
5. טחינה מלוחה מידי מעידה על הוספת מלח כדי לטשטש טעמי לוואי של שומשום שאינו איכותי. ניתן לזהות מליחות גבוהה באמצעות הטבלה התזונתית שמופיעה על תווית הטחינה. באופן טבעי שומשום מכיל כ- 10 מ"ג נתרן ב- 100 גרם מוצר. מעל ל- 100 מ"ג נתרן ב- 100 גרם מוצר ייחשב ככמות נתרן גבוהה.
6. שמן הצף על פני הטחינה אינו מעיד על איכות המוצר. הפרדת השמן בטחינה גולמית היא תהליך טבעי. בחישה קלה תחזיר את המוצר למרקמו הרגיל וההומוגני."

החלוה הישראלית נחשבת למזון חורפי ומזוהה בעיקר עם גשם וקור, עוד מהימים בהם ייצרו את החלוה בחורף בלבד ונמנעו מייצורה בקיץ. כיום מאפשרת הטכנולוגיה אריזה מתקדמת אשר שומרת על חלוה מוצקה גם בקיץ. בשפע הממתקים כיום, זוכה החלוה ליתרון בשל עשירותה בטחינה טבעית המיוצרת מזרעי שומשום משובחים אשר מעניקה לה יתרונות בריאותיים.

אורטל שפר, מנהלת אבטחת האיכות בחברת אחוה, מספרת על יתרונות החלוה ואופן יצורה:

1. "החלוה הישראלית מיוצרת מטחינת שומשום. טחינת שומשום ידועה כמזון בריא, מזין ועשיר בויטמינים ומינרלים ומכאן שחלוה מכילה גם כן מינרלים וויטמינים רבים. רבים מגדירים את החלוה כממתק הבריא ביותר וכמזון הבריאות המתוק ביותר.
2. גרעין השומשום עשיר בחלבון, סידן, ויטמינים מקבוצת B, חומצות אמינו וחומצות שומן בלתי רוויות. חומצות שומן אלה, החיוניות לבריאות האדם, משתייכות לקבוצת אומגה 6 ואומגה 3. הסידן חשוב לבניית העצם. הברזל חשוב לשמירה על רמת ההמוגלובין בדם. השומן הבלתי רווי בשומשום מכיל ויטמין E ואנטי-אוקסידנטים, העוזרים לנקות תוצרי לוואי מזיקים הנוצרים בתהליכי החמצון בגוף.
3. השומשום הוא אחד הצמחים העתיקים בשירות האדם. ממצאים ארכיאולוגיים הראו שהוא היה בשימוש לפני יותר מ- 3000 שנה לפני הספירה. הוא צומח בעיקר באזורים סובטרופיים (שמשני צידי האזור הטרופי). חסינותו לחום וליובש, סייעה בהפצתו.
4. השומשום גדל בתרמילים, בדומה לאפונה. התרמילים נקצרים ומונחים במקום גבוה. בזכות חום השמש, התרמיל נפתח וזרעי השומשום נערמים על גבי האדמה. הסיסמה מספורי עלי באבא "Open sesame" מציגה את אופן גידולו.
5. טחינה משומשום מלא היא טחינה שנטחנת עם קליפת הגרעין. היא מרירה מעט, צבעה כהה מכיוון שמרבית המינרלים והוויטמינים מצויים בקליפת הגרעין. היא נהנית מתכולת וויטמינים ומינרלים גדולה משמעותית ומכמות נכבדת של סיבים תזונתיים. סיבים תזונתיים תורמים לשיפור תהליך העיכול. טחינה משומשום מלא נקראת גם חמאת שומשום.
6. בחלוה של אחוה יש כ- 50% שומשום טחון. בחלוה אורגנית יש כ- 50% טחינה משומשום מלא. מרקמה של חלוה "אחוה" הינו ייחודי בעולם, ללא מיכון הפוגע באיכות המוצר. שיטת הייצור הנהוגה במפעל החלוה, זהה כמעט לחלוטין לאופן ייצור החלוה בתחילת המאה הקודמת, קרי, לישה ושקילה ידנית ולאחר מכן, ויסות בתבניות מתאימות."

ועוד דברים שאולי לא ידעתם על חלוה…

החלוה המוכרת לנו, נפוצה במדינות שהיו תחת השלטון העות'מאני, מכילה טחינת שומשום ותערובת סוכרים. במדינות רבות יש מאכל שנקרא חלוה, אך בוורסיות שונות מהחלוה המוכרת לנו:

מדינות חבר העמים: החלוה מיוצרת מגרעיני חמניות

אירן, עירק, פקיסטאן והודו: נפוצה חלוה העשויה מסולת.

בעיר שיראז באירן, מכינים חלוה העשויה מאורז מבושל.

בערב הסעודית, מכינים חלוה מקורנפלור, חמאה, סוכר ותבלינים.

חלוה איכותית מיוצרת מ – 50% טחינה גולמית. מחקרים רפואיים מראית כי הטחינה המיוצרת משומשום, עשירה בערכים בריאותיים, מכילה סידן, ברזל, סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון וחומצות שומן לא רוויות.

השומשום ( SESAMUM INDICUM) הוא אחד הצמחים העתיקים בשירות האדם. ממצאים ארכיאולוגים מראים כי השומשום היה בשימוש באזור תורכיה כבר 3,000 שנה לפנה"ס. בעת העתיקה, השומשום היה ידוע כמאכל האלים, שכן כבר אז זיהו את יתרונותיו הבריאותיים. יש הטוענים כי "נופת צופים" המוזכרת במקורות, היא החלוה בת ימינו.

זרעי השומשום גדלים בתרמיל מוארך. עם הבשלתו, התרמיל נבקע וזרעי השומשום נאספים ע"י המגדל. מכאן שהסיסמה המפורסמת מסיפורי "עלי באבא": OPEN SESAME, משקף במדויק את אופן גידול השומשום.

מקור השם של החלוה הוא: חילוואה: דבר מתיקה בערבית. לכן יש לכתוב: חלוה או חלווה ולא חלבה.

החלוה הישראלית ידועה כאיכותית ביותר. הן בזכות מרקמה והן בזכות טעמה המעודן. לכן  במרבית בתי הכלבו ברחבי העולם המערבי, ניתן לרכוש את החלוה שנמצאת בסופר השכונתי.

בשנת 2012 נמכרו ברשתות השיווק בישראל למעלה כ – 1500 טון חלוה. אם נוסיף על כמות זו את המכר לחברות ההסעדה ולשוק המוסדי, הרי שישראל ממוקמת בצמרת המדינות בצריכת חלוה לנפש. המדינות המובילות הן תורכיה ויון, שם החלוה מהווה מאכל בסיסי ולאומי.

בזכות ערכיה הבריאותיים, החלוה היא פריט חובה במנת הקרב הצהל"ית, כבר מאז 1948. המפעל "אחוה", שנוסד בשנת 1929, אף שלח חלוה בקופסאות שימורים עם השיירות בדרך בורמה, לירושלים הנצורה.

רחוב "סמטת בית הבד" בדרום תל אביב, נקרא כך ע"י מאיר דיזינגוף, ראש העיר הראשון, משום שברחוב זה שכן המפעל הראשון של "אחוה, שייצרו בו חלוה, טחינה ושמן.

תהליך הייצור של החלוה הוא מדויק וקפדני, למרות שהיא נראית כמאכל גס ומוצק. לישה מועטה של הטחינה ותערובת הסוכרים תיצור חלוה רכה שתידבק לשיניים. לישה יתרה, תיצור חלוה שעשויה לשבור אותן.

התוספות לחלוה רבות ומגוונות, החל ממיני פיצוחים, פירות יבשים ועד שוקולד ונוגט. ממרח חלוה מהווה בסיס לקינוחים רבים וחלוה מסולסלת משמשת לעיטור מנות אחרונות. בישראל, חלוה עשתה שינוי ממזון בסיסי בתקופת הצנע, לקינוח מפנק המשמש לעיטור מנות אחרונות במסעדות גורמה.

מוצרי אחוה מיוצרים בכשרות פרווה בהשגחת בד"ץ העדה החרדית ירושלים.

 

להשיג ברשתות השיווק והחנויות המובחרות.

וזאת אני, בסיומו של סיור מתוק מתוק 🙂

הצטרפו לדף הפייסבוק של הבלוג הדרלינג

הדר אוקנין – בלוגרית לייפסטייל ומשווקת במדיה החברתית

לאתר שלי לקניות מומלצות באיביי ebay