לפני כשבועיים נפגשנו, חבורה עליזה במיוחד, המורכבת מכתבי יין וכתבי אוכל, למפגש שהכיל אוכל איטלקי משובח (ברובו) ויין טוב.

המיקום: מסעדת סאפורי, ברחוב קרן היסוד 38, ירושלים.

לאחר ניסיון של שנים בתור שותף ובעלים של סניף בית הקפה "רולדין" במתחם ממילא, החליט היזם, משה פרץ, לקחת את הניסיון הניהולי שצבר ולפתוח מסעדה משלו – "סאפורי". פרץ התאהב בחלל המסעדה שמונה שנים קודם לכן, כאשר ישב במסעדה שהיתה שם דאז ("איטליה הקטנה"), ולדבריו: "ישבתי מול אשתי  – בזמנו עוד לא היינו נשואים –  ופשוט לא הצלחתי לדבר . משהו במקום הזה עורר בי רגשות של בית ושלווה שקשה להגדירן במילים".

שמונה שנים לאחר מכן ניתנה לפרץ ההזדמנות לפתוח באותו החלל את מסעדת "סאפורי" (="טעמים", באיטלקית), ולמרות שגם לפני כן היה במקום מטבח איטלקי, הפרשנות של "סאפורי" למנות שיוצאות מהמטבח של השף ניקולאי, היא של מנות איטלקיות המשלבות בין הישן לחדש, בין הקלאסי למודרני, ולא מגבילה עצמה לתחומי ה"איטלקיות" גרידא, אלא משלבת מוטיבים וסגנונות בישול מהמטבח הצרפתי, האסיאתי, ההודי והעכשווי.

השף האמון על התפריט הוא השף ניקולאי קוזלוב, לשעבר הסו שף של שף מיכאל כץ ממסעדות לבן, אדום וטרטוריה חב"ה.

מסעדת "סאפורי" משתרעת על פני כ- 200 מ"ר, ובאפשרותה לאכלס עד כ- 100 סועדים. עלות ההשקעה הכוללת של המסעדה  מגיעה לכ– 2 מיליון שקלים.

עיצוב המסעדה התבצע בשיתוף פעולה בין המעצבות גליה גלעדי וטלי רצאבי מסטודיו "טגה" לבין אוהד רצאבי ממשרד "א' רצאבי אדריכלים", אשר אמונים על עיצוב מקומות נוספים בירושלים כמו מתחם ה"חאן", מסעדת "לוצ'נה", ה"ז'בוטינסקי בר", מסעדת "ריקוטה" ועוד. לדברי אוהד רצאבי, בהתאם לחזון של פרץ לפתוח מקום שישלב בין מכירת פרודוקטים איכותיים וטריים באווירת שוק, לבין מסעדה איכותית אך נגישה, היתה שאיפה ליצור מקום שיעוצב באווירה לא מתיימרת, נינוחה, כאשר מרכז המסעדה הוא אזור הטאבון והבר, אשר הובא במיוחד מאיטליה ונצבע בצבע צהוב, ומהווה את מרכז החלל, זאת, בהתאמה למקומו המרכזי בתפריט המסעדה. המסעדה עוצבה כדי ליצור אווירה מזמינה  וביתית, משוחררת, אך עם זאת מוקפדת עד הפרט האחרון כולל קירות המסעדה הצבועים בצבעי גיר כדי שניתן יהיה לכתוב עליהם את התפריטים, שולחנות העץ הגדולים עליהם מוצגים מוצרי המעדנייה ועוד. השאיפה הייתה לשלב בין חומרים ישנים וחדשים  בדומה לתפריט אשר גם הוא יוצר פיוז'ן בין הישן לחדש.

את הארוחה, שעליה אפרט בקרוב, ליוו יינות משובחים של יקב פסגות (על ביקורי בעבר ביקב פסגות תוכלו לקרוא כאן).

יעקב ברג, מנכ"ל היקב, ויעקב אוריה, היינן, שהצטרף ליקב רק לאחרונה, הציגו בפנינו את היינות:

פסגות קברנה סוביניון 2012 – הופק מ- 100% ענבי קברנה סוביניון. היין יושן בחביות עץ אלון צרפתיות למשך 14 חודשים. זהו יין אלגנטי המפגין עוצמה של קברנה סוביניון קלאסי, עם טעמים עשירים של פירות יער , שזיפים דובדבנים ופטל, הנשארים בפה לאורך זמן.

פסגות אדום 2012 – זהו יין הדגל של היקב. יין  עוצמתי ואלגנטי אשר יתלווה מצוין למנות בשר. היין מורכב משילוב ייחודי של ענבי קברנה סוביניון, ענבי מרלו, ענבי קברנה פראנק וענבי פטיט וורדו. היין יושן בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות במשך 14 חודשים ומתאפיין בגוף מלא ועשיר עם תיבול עדין וניחוחות וניל המשתלבים עם טעמי פירות יער וצימוקים.

אבל עם כל הכבוד (ויש כבוד!) לשני היינות החדשים שהושקו (שהוזכרו מעל), אני הכי אהבתי את היין שטרם בוקבק, והוא הקברנה פרנק 2014, שקיבלנו לטעימה, עוד בטרם היותו מוגמר.

והנה אני ושוש, בתמונה הסטנדרטית 🙂

אז אחרי שהראש קצת התחיל להסתובב מהיינות, התחלנו לרפד את הבטן…

מנות ראשונות:

פוקצ'ה טריה ומטבלי הבית נהדרים (24 ₪)

בוראטה – מוצרלה בוראטה, עגבניות צלויות, שום קונפי, שמן בזיליקום, חומץ בלסמי ומקלות פוקצ'ה (56 ₪). מנה מעולה, שעושה חשק לעוד.

ברוסקטה קלאסית – עגבניות, זיתי קלמטה, שמן זית, חומץ בלסמי, בזיליקום (32 ₪). לדעתי הברוסקטה היתה עבה ואוורירית מדי.

סלט דונה – עלי רוקט, גלורית צלויה, סלק אפוי, עדשים שחורות, עגבניות לחות, חמוציות, שקדים קלויום, תלתלי בטטה בוינגרט עשבים (54 ₪). סלט עם מרכיבים משובחים, שאיכשהו לא עבדו טוב ביחד.

סביצ'ה דג ים – קוביות דג בשמן זית, לימון, אבוקדו פיקנטי, עשבי תיבול ובלים ברוטב גספצ'ו (49 ₪). מנה מושלמת!

פולנטה – פולנטת תירס טרי, נגיעות בלסמי, פטריית פורטבלו צלויה, ביצה עלומה, אספרגוס חלוט, פרמזן ורוטב הולנדייז בזיליקום (47 ₪). התענגתי על כל כפית.

מנות עיקריות:

פיצה ירוקה – קרם תרד, פרמזן, זוקיני, גבינה כחולה וסלט עלי תרד טריים בלימון (54 ₪). בצק דק וטעים, כמו שאני אוהבת, עם תוספות נהדרות. פשוט מעולה!

פיצה בטטה עיזים – רוטב עגבניות, מוצרלה, בטטה צלויה, גבינת עיזים, בזיליקום, צנוברים (58 ₪). אישית, לא מתה על בטטות, אבל את כל שאר המרכיבים בפיצה אהבתי.

אנילוטי בטטה צלויה – בטטה מקורמלת בתנור, עשבי תיבול, אספרגוס בקרם שמנת ונגיעות גבינת סנט מור (67 ₪). כאמור, לא חובבת בטטה אנוכי.

ניוקי גינה – ניוקי פריכים בליווי ירקות אנטיפסטי בחמאה – תפו"א, שעועית ירוקה , פטריות , עגבניות שרי ופלפל שושקה עם שבבי גבינת קצ'וטה (57 ₪). לא כ"כ אהבתי את הטוויסט האוורירי שעשו כאן לניוקי.

פסטה בלרינת יער – פסטה בלרינה, מבחר פטריות מוקפצות בשמן זית וחמאת פורצ'יני, ארטישוקים, צנוברים, עירית וטוויל פרמזן (67 ₪). מנה עשירה ונהדרת, שחבל שהגיעה כשכבר התפוצצתי.

סלמון טליוליני – פילה סלמון צרוב על מצע פסטה שחורה ברוטב אליו אוליו, קרם תרד וגבינת גורגונזולה (96 ₪). מנה נהדרת של סלמון נימוח, שמשתלב מצוין עם רוטב הגבינות.

קינוחים:

בגזרת הקינוחים נרשמה אכזבה, לצערי לא ממש יכולה להגיד שנהניתי אפילו מאחד מהם.

טירמיסו קלאסי – קרם מסקרפונה, קפה , בישקוטים  וציפוי פריך. מוגש בעציץ טרה קוטה (אישית, לא הרגשתי טרמיסו קלאסי).

טארט ליים – מלית חמצמצה של ליים על בסיס בצק פריך, בעיטור פרחים אכילים (חמוץ מדי לטעמי).

מוס שוקולד עם קציפת מסקרפונה – שוקולד מריר איכותי, קציפת מסקרפונה מומתקת קלות עם מלח ופלפל להעצמת הטעם (טעות! המלח והפלפל הרסו, ולמסקרפונה היתה חסרה מתיקות).

(טווחי מחירי הקינוחים 36-42 ₪)

לסיכום, האוכל, ברובו טוב עד מצוין. על הקינוחים הייתי מוותרת.

"סאפורי" – קרן היסוד 38, ירושלים.   כשרה בהשגחת הרבנות ירושלים. טל' 02-5617638

לאתר של סאפורי: http://www.rest.co.il/_Intros/sapori/Sapori_intro.html

לאתר של יקב פסגות: http://www.psagotwines.com/

הצטרפו לדף הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/hadar.oknin