לי ולגיל להב יש היכרות וירטואלית רבת-שנים, עוד מימי הדה-מרקר קפה העליזים.

גיל להב היה מסעדן בעברו ובשנים האחרונות הוא מעביר סיורים קולינרים בארץ ובעולם.

גיל מעיד על עצמו כבררן כרוני בכל הנוגע לאוכל, ואומר שבשביל "הביס המושלם" הוא מוכן לסע גם עד קצה העולם.

את הסיורים הוא מעביר בדר"כ לקבוצות וארגונים, אבל אני זכיתי הפעם לסיור קולנרי פרטי 🙂

היעד: נצרת.

עד כמה שזכור לי, אף פעם לא הייתי לפני כן בנצרת. אולי עברתי דרך, אולי עצרתי לכנאפה, אבל אף פעם לא ממש טיילתי בנצרת.

כבר בדרך גיל מספר לי על האופי של ה"נצרתיים": "תתכונני לפגוש אנשים מאוד נחמדים, מאוד מתקדמים ומודרנים. נצרת לא דומה לאף עיר "ערבית" אחרת שאת מכירה. פעם היה שם רוב נוצרי, אבל היום הרוב הוא מוסלמי".

נהנית מהסיפורים ומהדרך המהממת והופ…אנחנו בצרת.

תחנה ראשונה – חומוס עימאד

בחומוס עימאד מכינים חומוס טרי כל הזמן (כך שאין מצב שבו החומוס עומד כמה שעות במקרר) וזה בהחלט מורגש במרקם ובטעם האיכותי.

בנוסף טעמנו שם גם את השווארמה, שהיא ללא ספק אחת הטעימות שאכלתי עד היום.

תחנה הבאה: ממתקי הידידות.

בממתקי הידידות מייצרים כבר עשרות שנים מיני מתוקים לאירועים וגם סתם כשבא מתוק.

מבחר עשיר של בקלאוות, כנאפה ועוגיות מסורתיות אחרות.

היה מתוק! הנה סרטון שצילמתי ב"ממתקי הידידות":

ממשיכים לטייל…

דברים שרואים רק בנצרת: קני סוכר, מהם עושים מיץ לשתיה.

באופן בלתי מתוכנן פגש גיל מכרה, שפתחה בית קפה ו"חדר מלח" ברחוב.

התיישבנו לפטפט על כוס קפה. בית קפה היה חלום שהגשימה ואת חדר המלח פתחה בעקבות טיפולים ל"אסתמה" שעבר בנה. הקפה היה מצויין, את חדר המלח (כאסתמטית) אני עוד צריכה לבדוק.

משם הלכנו לראות את כנסית סנט גבריאל, אשר לפי האמונה הרווחת, שם נגלה המלאך גבריאל למריה וגילה לה שתתעבר מרוח הקודש.

הנה סרטון שצילמתי בכנסית סנט גבריאל:

על הדרך שתינו מיץ רימונים טרי סחוט במקום.

עברנו לבקר גם במפעל תבלינים עם היסטוריה רבת שנים.

סיירנו קלות בשוק בעיר העתיקה, שלצערנו היה כבר סגור ברובו.

לאחר מכן עשינו פאוזה קצרה ב- Fauzi Azar Inn, שזהו סוג של מלון בוטיק, השוכן במבנה מקסים בן מאות שנים, בו גיל נוהג לתאכסן כשהוא נשאר ללון בנצרת.

ומשם למקום שבזכותו מגיעה כ"כ הרבה תיירות לנצרת – כנסית הבשורה.

ומכיון שלא אכלנו כבר כמה שעות…הולכים לאיטליז שלפי גיל מוכר את צלעות הטלה הכי טובות בארץ. ואיפה הכי כדאי לאכול בשר אם לא ישירות מהאיטליז?!

התענגתי על כל ביס 🙂

אגב, הבעלים של איטליז "שתיווי" הם גם בעלים של מחלבה ותוכלו למצוא שם גם לבאנה מעולה ועוד מוצרי חלב משובחים.

סיירנו קצת בחנויות העיר.

ולמרות היותנו מפוצצים, סיימנו בביקור קצר ב"דיאנה" של דוחול, כי על זה באמת אי אפשר לוותר…

לסיכום:

הדרך מהממת, נצרת יפהיפיה, האוויר טוב, המקומות הקסומים אליהם גיל לקח אותי היו מהנים, מעניינים ובעיקר טעימים.

מומלץ מאוד!

לאתר של גיל להב סיורים קולינרים בארץ ובעולם: http://www.gil-lahav.co.il/

לדף הפייסבוק של גיל להב סיורים קולניריים בארץ ובעולם: https://www.facebook.com/gillahavsiurim