"השעון" נראה כמו שרודף אחרי עצמו….

כמה פעמים ביום אתם מציצים בשעון?

ביצירה "השעון" של כריסטיאן מרקליי מציצים בשעון 24 שעות.

אבל לא באותו שעון. באלפי שעונים שונים שלקוחים מסצינות שונות של סרטים שונים.

השבוע הייתי במוזיאון ישראל "להציץ" ביצירה זאת.

"להציץ" כי צפיתי רק בשעה מתוך יצירה של 24 שעות.

מדובר עבודה וירטואוזית המורכבת מאלפי קטעי סרטים שמציגים שעונים ושעוני-יד או בני-אדם המכריזים על שעה מסוימת ביום.

מרקליי מחלץ כל אחד מהרגעים הללו מהקשרו הטבעי ומחברם ליצירה המתפרשת על פני 24 שעות.

המעברים ביצירה מאוד חלקים ו"טבעיים", למרות שהם מעבירים אותנו לסרטים שונים עם עלילות שונות מתקופות שונות.

יצירה מאוד מעניינת, אשר ללא ספק גבתה מהיוצר זמן ומאמץ רב לאיסוף החומרים ולגיבושם ליצירה אחת מהפנטת.

אני לא בטוחה שהייתי שורדת את כל 24 השעות של היצירה, אבל גם רק כמה שעות של צפיה מספיקות כדי להעשיר את עולמנו.

יצירה זאת ללא ספק מתאימה לחובבי סרטים, מכיוון שקטעים מאלפי סרטים שונים שזורים בה, ואני בטוחה שחובבי הסרטים ישמחו לזהות את הסרטים ולראות איך הסצינות השונות הוצאו מהקשרם ונתפרו ליצירה.

מדברי מנהלי מוזיאון ישראל:

"השעון" הוצג בפעם הראשונה בלונדון באוקטובר 2010, ומאז הועלה בניו-יורק, בלוס-אנג'לס, בוונציה ובמוסקווה. להקרנות שנמשכו על-פני יממה השתרכו תורים ארוכים והקהל נשבה בקסם העבודה – רבים מהצופים רותקו אליה לשעות ארוכות רצופות. מרקליי זכה ב"אריה הזהב", הפרס הנחשק בביאנלה בוונציה 2011, שם הוצג "השעון" בתערוכה המרכזית. העבודה תוצג במוזיאון ישראל בפעם הראשונה ב-23 באוגוסט ותוצג עד 20 באוקטובר 2011.

"אנו שמחים על כך ששיתוף הפעולה עם האמן כריסטיאן מרקליי מאפשר לנו  לחלוק עם הקהל יצירה מיוחדת במינה זו", אמר ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל ע"ש אן וג'רום פישר. "אנו אסירי תודה לאמן על נדיבותו שתאפשר לחשוף את אחת היצירות המדוברות ביותר באמנות עכשווית לקהל בארץ ".

בכל מקום שהעבודה מוצגת בו הקרנתה מותאמת לזמן המקומי; "השעון" של מרקליי מחבר את הזמן האמיתי עם הזמן הקולנועי ומציג כל רגע חולף כמקור לאפשרויות של נרטיב מותח, טרגי ורומנטי לסירוגין. על-ידי התאמת זמן הסרט לזמן המקומי "השעון" ממיר את התחושה הרגילה של "זמן קולנועי" בתחושת מתח של זמן אמיתי באולם התערוכה.

טכניקת ההדבק (קולאז') משמשת את מרקליי מאז סוף שנות ה-70, אז היה תקליטן-יוצר-מוזיקה חלוצי וערבל קולות והקלטות בטרם נעשה ליוצר רב-תחומי העוסק בפיסול, בצילום, בהדבק ובמיצג. בעבודות הווידאו שלו הוא מצרף לעתים קרובות קטעי סרטים ויוצר הדבקים קוליים וחזותיים. באוסף המוזיאון יש יצירה של מרקליי, "וירטואוז" (2000), שנרכשה ב-2003.

האוצרת האחראית להצגתה במוזיאון ישראל היא סוזן לנדאו, אוצרת ראשית לאמנויות ע"ש יולה וז'אק ליפשיץ ואוצרת לאמנות עכשווית ע"ש משפחת לנדו.

היצירה תוצג במוזיאון ישראל בין התאריכים: 20/10/2011-23/08/2011

הצטרפו לדף הפייסבוק שלי: http://www.facebook.com/Ok.Hadar

מודעות פרסומת

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s